Sign in

Dror Bar-Nir

@drorbarnir.bsky.social
268 followers 175 following 293 posts

בעיקר מיקרוביולוג. חבר ב"מדע גדול, בקטנה" וב"מדעת". בלוגר: "חיידקים, נגיפים ושאר ירקות". חובב צילום טבע.

PostsRepliesMedia
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 02/10/2026
מאז שכתבתי (ב-2015), הצטרפו סוגי קקפה נוספים: מקופים, מצבאים, מחזירי בר, מטפירים, ואף מעטלפים. מבלי להתייחס לאתיקה המחפירה שמאחורי ייצור הקפה, האם הטעם של הקקפה מצדיק את מחירו? אם מישהו טעם ויכול לספר? אשמח לשמוע. ובינתיים, אשתה (כמו תמיד) קקאו.... 😄 drorbn.blogspot.com/2015/09/coff...
drorbn.blogspot.com
אפשר קפה בבקשה?
חיידקים ונגיפים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו. בבלוג אספר על אלה שבחדשות.
020
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 02/10/2026
ליום הקפה הבינלאומי שחל השבוע, בחרתי להתייחס לכמה סוגי קפה מיוחדים (ויקרים), שתהליך התסיסה הראשוני שאותו עוברים פולי הקפה לאחר הקטיף מתרחש במערכות עיכול של גחן הדקלים, פיל הודי, או ציפור הג'אקו הדרום אמריקאית. #פידמדע
ציפור הג'אקו
צילום: Louisa Salazar, wikimediaגחן הדקלים. חיידקי מערכת העיכול שלו מתסיסים את פולי הקפה שאכל, ואלה משמשים את חובבי הקפה האנושיים.
איור: Gustav Mutzel
130
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 29/09/2026
כפי שמושבות חיידקים אמורות להראות, המושבות הקרובות לעובש היו "מומסות". לאחר שהתוצאות חזרו על עצמן, הוא חשב שהפטרייה מפרישה חומר קטלני לחיידקים. פלמינג זיהה בעובש, Penicillium, את החומר, הוכיח את יעילותו במעבדה, וקרא לו, על שם הפטרייה, פניצילין. להרחבה drorbn.blogspot.com/2019/09/91ye...
drorbn.blogspot.com
91 שנים לצלחת של פלמינג
אלכסנדר פלמינג (Fleming) והצלחת ובה חיידקי Staphylococcus aureus, שהיתה בדרכה לפח האשפה לאחר שזוהמה על ידי עובש ה-Penicillium
030
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 29/09/2026
השבוע מציינים 98 שנה לגילוי הפניצילין. #פידמדע ב-28 בספטמבר 1928, החזיק הרופא והחוקר אלכסנדר פלמינג (Fleming) צלחת ובה מושבות של חיידקי Staphylococcus aureus, שהיתה בדרכה לפח האשפה לאחר שזוהמה על ידי עובש. אבל עצר בו כשהבחין בתופעה מוזרה: בעוד שהמושבות המרוחקות מהעובש היו "רגילות",
הצלחת המקורית של פלמינג בה גילה את פעילות הפניצילין
130
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 24/09/2026
להרחבה... drorbn.blogspot.com/2026/09/Agla...
drorbn.blogspot.com
על נמפית טווסית, קרפדה צהובת בטן, ואכזריותו של הטבע - במפלי אניפאס.
חיידקים ונגיפים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו. בבלוג אספר על אלה שבחדשות.
010
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 24/09/2026
הפרפר צף על פני המים. סימני הנשיכה נראים היטב. הקרפדה כבר לא נראית בסביבה. האם הפרפר לא היה טעים לה?

הפרפר צף על פני המים. סימני הנשיכה נראים היטב.
צילום: דרור בר-ניר
110
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 24/09/2026
כאן רואים את הפרפר והקרפדה ביחד - מספר שניות לפני שהקרפדה קפצה ונשכה את הפרפר. לאחר מאבק קצר - אותו לא הספקנו לצלם - נפל הפרפר למים.
הפרפר והקרפדה ביחד 
צילום: טובה בר-ניר
100
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 24/09/2026
זו קרפדה צהובת בטן (Bombina variegata) - גם אותה צילמתי במורדות האולימפוס, ליד מפלי נהר האניפאס (Enipeas).
קרפדה צהובת בטן (Bombina variegata) 
צילום: דרור בר-ניר
110
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 24/09/2026
זו נמפית טווסית (Aglais io) - אחד הפרפרים המרשימים ביותר באירופה. #פידטבע צילמתי אותה במורדות האולימפוס, ליד מפלי נהר האניפאס (Enipeas), ביוון
נמפית טווסית (Aglais io)
צילום: דרור בר-ניר
140
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 28/08/2026
גם לאחר הקטיפה של הבננות מצורפים חיידקים (ביוזמתנו): חיידקים מתסיסים קמח של בננות ירוקות, העשיר בעמילן, התוצרים משתלבים במוצרי מזון פרוביוטיים ומאריכים חיי המדף של אחרים. קליפות בננה מנוצלות בתעשייה כיום על-ידי חיידקים שמייצרים מהן תחליפי פלסטיק. להרחבה... drorbn.blogspot.com/2026/08/Bana...
drorbn.blogspot.com
ליום הבננה הבינלאומי - הזווית החיידקית.
המיקרוביולוגיה, חיידקים ופטריות, מסביב לבננה התרבותית
010
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 28/08/2026
כיום מגדלים זן עמיד, אך רגיש לגזע חדש של אותה פטרייה. יש גם חיידקים שבגללם משמידים מטעי בננות: חלקם גם בישראל. אבל בבננות יש גם חיידקים שהם לא גורמי מחלות, אלא חיידקים שמפרישים תרכובות אנטי-מיקרוביאליות שמחסלות את הפתוגנים , ואף מאותתים למערכות ההגנה של הבננה לפעול כנגד הפתוגנים.

במטע בננה בזנזיבר
צילום: דרור בר-ניר
120
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 28/08/2026
כך שלא מתאפשרת רבייה רגילה אלא רק וגטטיבית (יחורים ונצרים). הפרי נהיה עסיסי ובשרני ללא גלעינים, עשיר בעמילן וסוכרים. כך נוצרה אחידות גנטית במטעים, שחשפה את הבננה לסכנה קיומית מול פתוגנים. בשנות ה-50 של המאה הקודמת, התפשטה פטריית קרקע שגרמה ל"מחלת פנמה" והשמידה כמעט כליל את המטעים ברחבי העולם.
שיח הבננה במטע בחוף הכרמל
צילום: דרור בר-ניר
110
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 28/08/2026
ליום הבננה הבינלאומי מקור הבננה הוא בדרום-מזרח אסיה, שם גדלו מיני בננות הבר שכמעט לא היו ראויות למאכל אדם: הן היו קטנות, מלאות בגלעינים קשים וגדולים, ומעט מאד "בשר" של הפרי. #פידמדע חקלאים קדומים הכליאו בין מיני הבר שונים וזה הוביל ליצירת זנים בעלי שלושה סטים של כרומוזומים
פרח הבננה 
SarKaLay. Wikimedia commons
120
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 26/08/2026
הוא הראשון שתאר את החיידקים, להם קרא "חיות קטנות" (Animalcules). הוא חקר גם תאים גדולים יותר, כתאי דם ותאי זרע. ואף התעניין בחרקים. בין ההיסטוריונים של המדע יש ויכוח לא פתור - מי גילה ראשון את המיקרואורגניזמים. הוק או ון-לבנהוק?... drorbn.blogspot.com/2023/08/vanL...
drorbn.blogspot.com
אנטוני ון לבנהוק - הבקטריולוג הראשון
חיידקים ונגיפים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו. בבלוג אספר על אלה שבחדשות.
070
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 26/08/2026
הרופא ההולנדי רנייה דה גראף (de Graaf) קישר בינו לרוברט הוק (Hook) שעמד בראש החברה המלכותית הבריטית. החל מ-1672 ועד לסוף חייו (1723 - כ-50 שנה) הוא שלח את ציוריו ותאור תצפיותיו לחברה - בערך כ-500 מכתבים. וב-1680 התקבל כחבר בה.
שחזור המיקרוסקופ של ון לבנהוק. - Marc Boada - 2008
צילום: Marc Boada, Wikimedia commons
150
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 26/08/2026
היום לפני 303 שנה הלך לעולמו הבקטריולוג הראשון, אנטוני ון-לבנהוק (van Leeuwenhoek). בן 90 היה במותו. #פידמדע הוא היה סוחר בדים מצליח בעיירה דלפט שבהולנד, ואף כיהן שם כראש המועצה המקומית. היה לו תחביב של ליטוש עדשות - שמתחתן הוא שם דגימות מסביבתו הקרובה. הוא תאר וצייר את מה שראה.
החיות הקטנות  שצייר ון-לבנהוק במכתב לחברה המלכותית הבריטית
צילום: Huydang2910, Wikimedia commons
1142
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 24/08/2026
זו פריצת דרך בביולוגיה הסינתטית , ויתכן שאף יהיו לה משמעויות קליניות בטיפול במחלות חיידקיות. להרחבה drorbn.blogspot.com/2026/08/AI-S...
drorbn.blogspot.com
בינה מלאכותית תתכנן לנו בקטריופאגים.
חיידקים ונגיפים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו. בבלוג אספר על אלה שבחדשות.
030
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 24/08/2026
החוקרים הזינו למודל רצפי DNA מוכרים וכך הם "לימדו" את המודל את ה"חוקים" וה"שפה" הגנטיים, ואיך נראית מערכת גנטית פעילה. לקראת המשימה הספציפית, החוקרים הזינו למודל את הגנום והמבנה של הנגיף PhiX174, ובקשו מהמודל שיתכנן נגיפים דומים בגודלם, עם גנים מקבילים לכל 11 הגנים של הנגיף.
בקטריופאגים רבים צמודים לדופן התא של חיידק - במיקרוסקופ אלקטרונים
Professor Graham Beards, Wikimedia commons
130
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 24/08/2026
בינה מלאכותית תתכנן לנו בקטריופאגים. בתחילת אוגוסט, ב-Science, התפרסם מחקר משותף של חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד ומכון Arc, שתכננו בעזרת בינה מלאכותית כ-300 נגיפי חיידקים (בקטריופאגים) מלאכותיים. 16 מתוכם היו פעילים וקטלו בהצלחה חיידקי Escherichia coli. #פידמדע
צילום במיקרוסקופ אלקטרונים של בקטריופגים PhiX174
מקור: ShiftFn, Wikimedia commons, 2015
150
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 13/08/2026
הסערות וההצפות סחפו משקעים ונוטריינטים רבים לתוך מקווי המים. כשהמים עמדו והטמפרטורות עלו, נוצרו תנאים טובים לשגשוג של החיידקים . ולמה נפגעו רק פילים? פיל מסוגל לשתות 150 ליטר בבת אחת, ובעלי החיים האחרים שותים הרבה פחות. ב-2021, הקורונה הפריעה, ולכן לא זוהו החיידקים ורעלניהם.
drorbn.blogspot.com
על פילים מתים בבוצוואנה ונוירוטוקסין של חיידקים כחוליים.
חיידקים ונגיפים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו. בבלוג אספר על אלה שבחדשות.
030
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 13/08/2026
לאחר בדיקת נתוני לוויינים ומיפוי של כ-3,000 מקווי מים באזור. נמצא כי ב-20 מקווי מים שהיו סמוכים לפגרים הטריים נרשמה פריחה חסרת תקדים של חיידקים כחוליים באביב 2020 (מרץ–מאי), ברמות הגבוהות ביותר. פריחה שנבעה מכך ששנת 2019 הייתה מאד שחונה, ואחריה הגיעה עונת גשמים עזה ב-2020.
פילים בנהר - בשמורת מניארה בטנזניה 
צילום: טובה בר-ניר
140
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 13/08/2026
ליום הפיל הבינלאומי בחרתי לספר על התעלומה של תמותת הפילים בבוצוואנה מאפריל ועד יוני 2020: בזמן הספירה השנתית מהאוויר, נמצאו גופות של כ-330 פילים באזור נהר האוקוונגו. חלק מהפילים נצפו מתנודדים לפני שקרסו ומתו. החשודים היו חיידקים כחוליים שהפרישו למאגרי מים רעלנים שפגעו במערכת העצבים. #פידמדע
פילים אפריקניים ליד תעלת קזינגה באוגנדה 
(צילום: דרור בר-ניר)
160
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 31/07/2026
כשליש מהחולים באבעבועות רוח יחוו אחרי עשרות שנים את "השלב השני" של המחלה - שלבקת חוגרת. התפרצויות חדשות מתחילות כאדם מבוגר הלוקה בשלבקת חוגרת מדביק ילדים שאינם מחוסנים – והם מדביקים במהירות את סביבתם. גם נגד שלבקת חוגרת ניתן להתחסן. להרחבה: drorbn.blogspot.com/2026/07/Gaza...
drorbn.blogspot.com
התפרצות אבעבועות רוח ברצועת עזה - יוני 2026.
התפרצות ברצועת עזה של אבעבועות הרוח, בעיקר בילדים במחנות העקורים ובמרכזים הומניטריים. כ-9,300 עד 9,500 מקרי הידבקות תוך שבועיים
010
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 31/07/2026
זו מחלה מדבקת הנגרמת על ידי נגיפי Varicella zoster. המועברים בקלות דרך האוויר בזמן שיעול או עיטוש, וכן במגע עם הנוזל שבאבעבועות. המחלה מתחילה לרוב בתסמינים דמויי שפעת: זמן קצר לאחר מכן מופיעה הפריחה המגרדת, שמתפשטת על פני הגוף בגלים.
נגיפי אבעבועות רוח במיקרוסקופ אלקטרונים
CDC/ Dr. Erskine Palmer - 1981
110
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 31/07/2026
התפרצות ברצועת עזה של אבעבועות הרוח, בעיקר בילדים במחנות העקורים ובמרכזים הומניטריים. #פידמדע כ-9,300 עד 9,500 מקרי הידבקות תוך שבועיים. גם לפני המלחמה כמעט ולא חיסנו שם נגד המחלה. בישראל, לפני 2009, שהחלו לחסן בגיל שנה את התינוקות, התאשפזו בישראל בשנה כ-300 איש, 2/3 ילדים, מסיבוכים, ו-2-1 מהם מתו.
גב של חולה באבעבועות רוח
CDC/ Dr. Alexander D. Langmuir - 1960שלבקת חוגרת (השלב המאוחר של אבעבועות הרוח)  בילד עם רקע רפואי של לוקמיה
1995-CDC
110
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 22/07/2026
מפריך את התאוריה המקובלת שסברה כי המגיפות השחורות פרצו בשל צפיפות אוכלוסין גבוהה, יישובי קבע ושינויים באורח החיים שנבעו מהמעבר לחקלאות (המהפכה הנאוליתית). להרחבה drorbn.blogspot.com/2026/07/plag...
drorbn.blogspot.com
על מרמיטות ומגיפת דבר בסיביר לפני 5500 שנה
חיידקי הדבר, מלווים את האנושות כ-5500 שנה. התפרצויות קטלניות התרחשו גם בקרב קהילות קטנות וניידות של ציידים-לקטים, ולא רק ביישובי קבע ובאזורים צפופים
030
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 22/07/2026
מחקר חדש מצא שחיידקי הדבר, שגרמו למגיפות השחורות, מלווים את ההיסטוריה האנושית כ-5500 שנה, כמעט אלפיים שנים מוקדם יותר ממה שהיה ידוע קודם. הממצא - שהתפרצויות דבר קטלניות התרחשו בקרב קהילות קטנות וניידות של ציידים-לקטים בסיביר, הרחק ממרכזי אוכלוסייה צפופים
חיידקי Yersinia pestis ב-foregut (החלק העליון של מערכת העיכול) של פרעוש - במיקרוסקופ אלקטרונים סורק
המקור - Rocky Mountain Laboratories, NIAID, NIH
140
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 20/07/2026
ואותנו גם מטרידה השאלה: האם מקרה כזה יכול להתרחש גם אצלנו, בישראל? בקיצור - התשובה היא שהסיכוי שבישראל זה יקרה היא אפסית, אך מתייחסים אליה כאילו היא אפשרית ומטפלים בהתאם - כדי לא לקחת סיכונים מיותרים. להרחבה drorbn.blogspot.com/2026/07/Rabi...
drorbn.blogspot.com
על נגיף הכלבת, עטלפים ונשיכות סמויות, והאם זה יכול לקרות בישראל?
חיידקים ונגיפים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו. בבלוג אספר על אלה שבחדשות.
010
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 20/07/2026
לאחרונה פורסמו ידיעות על ילדים שננשכו על-ידי עטלפים וכתוצאה מכך מתו מכלבת: על ילד בן 8 בארצות הברית, והשנייה על ילד בן 11 מקנדה. מקרי מוות מכלבת במדינות מפותחות הם נדירים מאד, ואירועים כאלה תמיד מעוררים מחדש את השאלה: איך ייתכן שאף אחד לא הבחין בדבר עד שהיה מאוחר מדי?
נגיפי כלבת בצילום במיקרוסקופ אלקטרונים
צילום: CDC/ Dr. Fred. A. Murphy
130
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 26/06/2026
זה יותר עצוב ממצחיק..... 😔
220
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 26/06/2026
בתחילת יוני 2026 החלה בבסיס הטירונות המרכזי של חיל האוויר "לאקלנד" שבטקסס התפרצות של שפעת. כ-300 טירונים חלו בזמן קצר. ואחד הטירונים מת מסיבוכי המחלה. ראשי הצבא, הצי וחיל האוויר הודיעו על החזרה מיידית של חובת החיסון עבור כלל המתגייסים. להרחבה drorbn.blogspot.com/2026/06/USA-...
drorbn.blogspot.com
כך חזרה חובת חיסון השפעת לצבא ארה"ב תוך חודשיים
חיידקים ונגיפים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו. בבלוג אספר על אלה שבחדשות.
3252
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 26/06/2026
באפריל האחרון ביטל מזכיר ההגנה האמריקני, פיט הגסת', את חובת חיסון השפעת העונתית לכלל המשרתים בכוחות המזוינים של ארצות הברית. ההחלטה, שנומקה בשיקולים של "אוטונומיה רפואית" וחופש דת, הפכה את החיסון מחובה לרשות בלבד. בבסיסי הטירונים שיעור ההתחסנות צנח במהירות מכמעט 100% לכ-40% בלבד. #פידמדע
חייל אמריקאי מתחסן
צילום: Jerry Saslav
2251
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 19/06/2026
הדגימות מהשדות הנגועים הועברו לבדיקות מעבדה אינטנסיביות, בין היתר במינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני), כדי לבודד ולרצף גנטית את הפתוגן . נמתין בסקרנות לתוצאות הבדיקות, ובינתיים – נהנה מהאבטיחים הבריאים שלא נפגעו. להרחבה: drorbn.blogspot.com/2026/06/Wate...
drorbn.blogspot.com
נגיף (?) שהשמיד (בינתיים) כחמישית מיבול האבטיחים
חיידקים ונגיפים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו. בבלוג אספר על אלה שבחדשות.
040
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 19/06/2026
החקלאים יפוצו על ידי הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות. גורם המחלה פוגע במרקם ובטעם, הופך את הפרי לקמחי, וגורם להופעת פנים לבן או עם פסים צהובים. חשוב לציין שהמחלה פוגעת אך ורק בצמחים ואינה מהווה סכנה לבני אדם שיאכלו ממנו. הפירות הפגועים נפסלים לשיווק, מה שצפוי להעלות את מחירי האבטיחים ובהמשך.
אבטיחים
Fumikas Sagisavas, Wikimedia commons
130
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 19/06/2026
כחמישית מיבול האבטיחים נפגעה ממחלה. ממתינים לזיהוי הנגיף הגורם לה. #פידמדע ביוני 2026 דווח על התפרצות מחלה שפגעה במיקשות האבטיחים בצפון הארץ – באזורי עמק הירדן, עמק המעיינות והגליל התחתון, ובדרום (בעוטף עזה). מעל 1,000 דונם אבטיחים הושמדו כדי למנוע מהחקלאים את עלויות הקטיף והשינוע של תוצרת נגועה.
אבטיח נגוע בנגיף
Purdue University
130
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 16/06/2026
המחלה עלולה לגרום למוות בתוך שעות ספורות. יש חיסון נגד הזן העיקרי הגורם למחלה בישראל - Bexsero, אך הוא לא נכלל בתוכנית חיסוני השגרה לפעוטות, ממניעים כלכליים ושיקולי עלות-תועלת. החיסון מונגש לציבור הרחב דרך קופות החולים בתשלום (לעיתים מסובסד). להרחבה drorbn.blogspot.com/2026/06/Neis...
drorbn.blogspot.com
על <i>Neisseria meningitidis</i>, דלקת קרום מוח, ומנינגוקוקסמיה
חיידקים ונגיפים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו. בבלוג אספר על אלה שבחדשות.
010
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 16/06/2026
החיידקים נראים במיקרוסקופ בצמדים (דיפלוקוקים). הם משגשגים בבני אדם בלבד. כ-10% עד 20% מהאוכלוסייה הבריאה הם נשאים. המחלה יכולה להתבטא בדלקת קרום המוח (Meningitis) ובמנינגוקוקסמיה (Meningococcemia), שמתבטאת גם בנקודות אדומות-סגולות על העור שהופכות במהירות לכתמי דם נרחבים.
החיסון נגד הזן הנפוץ בארץ (B) 
Whispyhistory, Wikimedia commons
110
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 16/06/2026
שני הפעוטות הובהלו במצב קריטי לבתי"הח סורוקה ואיכילוב. על אף מאמצי החייאה, מצבם הידרדר במהירות והם מתו. השנה (עד מאי), היו 24 מקרים נוספים שהחלימו. מנינגוקוקסמיה היא מחלה נדירה בעלת שיעורי תמותה של 5% ל-15% גם עם טיפול). ב-2025 היו 56 מקרים. לחלק מהמחלימים יש נזקים נוירולוגיים או אחרים.
מנינגוקוקים - בבידוד במעבדה
CDC/ Dr. Fox
110
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 16/06/2026
על חיידקי Neisseria meningitidis ,ומנינגוקוקסמיה #פידמדע בשבועיים האחרונים (תחילת יוני 2026), בעקבות סמיכות טראגית של שני מקרי מוות מהירים בקרב פעוטות שחלו כנראה במנינגוקוקסמיה סוערת, יצאו מערכת הבריאות והאיגוד לרפואת ילדים בקריאה לציבור לחסן את הילדים, בחיסון נגד המחלה - שלא נכלל בסל הבריאות.
מנינגוקוק (בכחול) במיקרוסקופ אלקטרונים סורק. שימו לב לשעריות (בצהוב) 
Arthur Charles-Orszag - Wikimedia Commons
120
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 09/06/2026
החיידקים עצמם לא רעילים. אך יש גם חיידקים אחרים וכולם בעצם מתרבים שם ויש תוצרי מטבוליזם של מגוון החיידקים במים. האם זה ישפיע על איכות מי השתייה? בוודאי. עד כמה - זה יצטרך להבדק.
100
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 09/06/2026
למחקר יש השלכות יישומיות על טכנולוגיות של מכשירים להפקת מים מהאוויר וקצירת ערפל באמצעות רשתות. מכשירים אלו, המעבים אדי מים או לוכדים טיפות ערפל כדי לייצר מי שתייה, מתבססים על ההנחה שהלחות האטמוספרית היא מקור מים סטרילי ונקי יחסית, הדורש רק סינון מכני בסיסי וחיטוי קל. מה שמתברר כלא נכון. להרחבה
drorbn.blogspot.com
חיידקי <i>Methylobacterium</i> בערפל - משגשגים ומפרקים פורמאלדהיד
חיידקים ונגיפים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו. בבלוג אספר על אלה שבחדשות.
160
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 09/06/2026
באזורים מתועשים ובקרבת כבישים מהירים. טיפות הערפל ספחו מהאוויר פורמאלדהיד - מזהם אוויר רעיל ומסרטן מוכר. החיידקים שבטיפות פירקו את הפורמאלדהיד בקצב מהיר מאד. החיידקים נאלצים להפעיל מערכת אנזימתית מהירה במיוחד, כדי לחמצן את הרעלן, הפוגע בהם לפחמן דו-חמצני, ובכך ל"טהר" את סביבתם המיידית.
Atmospheric water generator - Ateyahoy,  Wikimedia commons
150
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 09/06/2026
חיידקים המוכרים בזכות הצבען הוורוד האופייני להם, והיכולת שלהם להשתמש במקורות פחמן חד-פחמניים - כמו מתנול ופורמאלדהיד החיידקים לא רק שורדים בתוך הטיפות: נפח התא שלהם גדל משמעותית בהשוואה למצבם באוויר היבש, ונצפו תאים בשלבי חלוקה פעילה, עם זמן הכפלה מוערך של כ-60 שעות.
פורמאלדהיד - המבנה הכימי
150
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 09/06/2026
ערפילים בניגוד למה שחשבו קודם, אינם סביבה פסיבית כלל, אלא מיקרו-סביבת מחיה מימית דינמית, עצמאית וזמנית. מתברר בתוך טיפות המים הזעירות הללו מתרחשת פעילות ביולוגית המשנה את הרכב האטמוספרה. #פידמדע במי הערפל חלה העשרה עקבית של שני מיני חיידקים מהסוג Methylobacterium,
ערפל  - ביער בסקוטלנד
Michal Klajban - Wikimedia commons
1100
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 24/05/2026
נכון ל-21 במאי 2026, בקונגו, דווחו מעל 746 חולים, מתוכם 83 מאומתים מעבדתית. 176 מהם מתו. לפחות ארבעה מהמתים הם עובדי צוות רפואי. באוגנדה, נכון ל-23 במאי 2026 היו מאושפזים בקמפלה הבירה חמישה חולים - כולם הגיעו מקונגו. #פידמדע להרחבה: drorbn.blogspot.com/2026/05/Ebol...
drorbn.blogspot.com
התפרצות אבולה בקונגו ואוגנדה
חיידקים ונגיפים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו. בבלוג אספר על אלה שבחדשות.
010
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 24/05/2026
במאי 2026, הוכרזה ההתפרצות של הקדחת המדממת בקונגו ובאוגנדה כ"מצב חירום בריאותי בינלאומי". הגורמים למחלה הם נגיפי אבולה בונדיבוגיו, שהתגלו לראשונה באוגנדה ב-2007. נגיפים אלה קוטלים "רק" 40-30 אחוזים מהחולים) ואין נגדם חיסון - יחסית לשני מיני האבולה האחרים המוכרים, שיש נגדם כבר חיסונים.


נגיפי אבולה (צבועים באדום) מתפרצים מתוך תאים בתרבית (שמקורם בתאי כליה של גונון ירוק)
עוד לפני שהתאים עצמם נהרסים
המקור: Bjorndal et al. BMC Microbiology 2003 3:6
170
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 22/04/2026
הידעתם? ליום עצמאות! מסתבר שיש חיידק מתעשיית הגומי שגם בזכותו הוקמה מדינת ישראל. החיידק תרם רבות ללוחמה של בעלות הברית במלחמת העולם הראשונה. וקרב את את הכימאי שהשתמש בו, חיים וייצמן, (לימים נשיא המדינה הראשון) - למקבלי ההחלטות בבריטניה. #פידמדע להרחבה drorbn.blogspot.com/2010/04/blog...
drorbn.blogspot.com
החיידק מתעשיית הגומי שתרם לתקומת מדינת ישראל
חיידק מתעשיית הגומי שבזכותו הוקמה מדינת ישראל. החיידק תרם רבות ללוחמה של בעלות הברית במלחמת העולם הראשונה.
010
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 14/04/2026
הצליח להערים על הממונים הגרמנים בשיטה דומה לזו של ויגל; הוא ייצר חיסון מזויף וחסר השפעה שנשלח לחזית עבור החיילים הגרמנים, ובזמן הזה השתמש בחיסון האמיתי שהפיק כדי לחסן את חבריו האסירים במחנה ולהגן עליהם מפני המגפה הקטלנית. להרחבה: drorbn.blogspot.com/2018/04/typh...
drorbn.blogspot.com
הונאות חיסון הטיפוס בגטו לבוב ובמחנה בוכנוולד - במלחמת העולם השנייה.
חיידקים ונגיפים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו. בבלוג אספר על אלה שבחדשות.
050
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 14/04/2026
ובמקביל הוא סיפק לצבא הגרמני חיסונים פגומים, בעוד שעשרות אלפי מנות של החיסון האמיתי הוברחו לגטאות ורשה ולבוב כדי להציל חיי יהודים שם. לודוויג פלק, תלמידו של ויגל, נשלח כעובד כפייה למחנה הריכוז בוכנוולד כדי להקים שם מעבדת חיסונים עבור ה-SS. פלק, יחד עם צוות האסירים שגייס,
כריכת ההספר של ארתור אלן על הונאת חיסון הטיפוס של ויגל
The Fantastic Laboratory of DR. Weigl: How Two Brave Scientists Battled Typhus and Sabotaged the Nazis
140
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 14/04/2026
מערך הרפואה הגרמני ניסה למזער את הנזקים של מחלת הטיפוס לכוחות הלוחמים, ורצה לפתח חיסונים. רודולף ויגל פיתח בלבוב שיטה לייצור חיסון טיפוס באמצעות גידול החיידקים במעי של כינים. הוא ניצל את חשיבות החיסון שהוא פיתח כדי להעסיק ולהגן על מאות אינטלקטואלים, אנשי מחתרת ויהודים.
שעת האכלה - מאכילים כינים על רגל של מתנדב
צילום: Emil-von-Behring Bibliothek, Philipps-Universität Marburg
150