Sign in

Dror Bar-Nir

@drorbarnir.bsky.social
268 followers 175 following 294 posts

בעיקר מיקרוביולוג. חבר ב"מדע גדול, בקטנה" וב"מדעת". בלוגר: "חיידקים, נגיפים ושאר ירקות". חובב צילום טבע.

PostsRepliesMedia
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 02/10/2026
ליום הקפה הבינלאומי שחל השבוע, בחרתי להתייחס לכמה סוגי קפה מיוחדים (ויקרים), שתהליך התסיסה הראשוני שאותו עוברים פולי הקפה לאחר הקטיף מתרחש במערכות עיכול של גחן הדקלים, פיל הודי, או ציפור הג'אקו הדרום אמריקאית. #פידמדע
ציפור הג'אקו
צילום: Louisa Salazar, wikimediaגחן הדקלים. חיידקי מערכת העיכול שלו מתסיסים את פולי הקפה שאכל, ואלה משמשים את חובבי הקפה האנושיים.
איור: Gustav Mutzel
130
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 29/09/2026
השבוע מציינים 98 שנה לגילוי הפניצילין. #פידמדע ב-28 בספטמבר 1928, החזיק הרופא והחוקר אלכסנדר פלמינג (Fleming) צלחת ובה מושבות של חיידקי Staphylococcus aureus, שהיתה בדרכה לפח האשפה לאחר שזוהמה על ידי עובש. אבל עצר בו כשהבחין בתופעה מוזרה: בעוד שהמושבות המרוחקות מהעובש היו "רגילות",
הצלחת המקורית של פלמינג בה גילה את פעילות הפניצילין
130
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 24/09/2026
הפרפר צף על פני המים. סימני הנשיכה נראים היטב. הקרפדה כבר לא נראית בסביבה. האם הפרפר לא היה טעים לה?

הפרפר צף על פני המים. סימני הנשיכה נראים היטב.
צילום: דרור בר-ניר
110
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 24/09/2026
כאן רואים את הפרפר והקרפדה ביחד - מספר שניות לפני שהקרפדה קפצה ונשכה את הפרפר. לאחר מאבק קצר - אותו לא הספקנו לצלם - נפל הפרפר למים.
הפרפר והקרפדה ביחד 
צילום: טובה בר-ניר
100
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 24/09/2026
זו קרפדה צהובת בטן (Bombina variegata) - גם אותה צילמתי במורדות האולימפוס, ליד מפלי נהר האניפאס (Enipeas).
קרפדה צהובת בטן (Bombina variegata) 
צילום: דרור בר-ניר
110
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 24/09/2026
זו נמפית טווסית (Aglais io) - אחד הפרפרים המרשימים ביותר באירופה. #פידטבע צילמתי אותה במורדות האולימפוס, ליד מפלי נהר האניפאס (Enipeas), ביוון
נמפית טווסית (Aglais io)
צילום: דרור בר-ניר
140
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 28/08/2026
כיום מגדלים זן עמיד, אך רגיש לגזע חדש של אותה פטרייה. יש גם חיידקים שבגללם משמידים מטעי בננות: חלקם גם בישראל. אבל בבננות יש גם חיידקים שהם לא גורמי מחלות, אלא חיידקים שמפרישים תרכובות אנטי-מיקרוביאליות שמחסלות את הפתוגנים , ואף מאותתים למערכות ההגנה של הבננה לפעול כנגד הפתוגנים.

במטע בננה בזנזיבר
צילום: דרור בר-ניר
120
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 28/08/2026
כך שלא מתאפשרת רבייה רגילה אלא רק וגטטיבית (יחורים ונצרים). הפרי נהיה עסיסי ובשרני ללא גלעינים, עשיר בעמילן וסוכרים. כך נוצרה אחידות גנטית במטעים, שחשפה את הבננה לסכנה קיומית מול פתוגנים. בשנות ה-50 של המאה הקודמת, התפשטה פטריית קרקע שגרמה ל"מחלת פנמה" והשמידה כמעט כליל את המטעים ברחבי העולם.
שיח הבננה במטע בחוף הכרמל
צילום: דרור בר-ניר
110
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 28/08/2026
ליום הבננה הבינלאומי מקור הבננה הוא בדרום-מזרח אסיה, שם גדלו מיני בננות הבר שכמעט לא היו ראויות למאכל אדם: הן היו קטנות, מלאות בגלעינים קשים וגדולים, ומעט מאד "בשר" של הפרי. #פידמדע חקלאים קדומים הכליאו בין מיני הבר שונים וזה הוביל ליצירת זנים בעלי שלושה סטים של כרומוזומים
פרח הבננה 
SarKaLay. Wikimedia commons
120
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 26/08/2026
הרופא ההולנדי רנייה דה גראף (de Graaf) קישר בינו לרוברט הוק (Hook) שעמד בראש החברה המלכותית הבריטית. החל מ-1672 ועד לסוף חייו (1723 - כ-50 שנה) הוא שלח את ציוריו ותאור תצפיותיו לחברה - בערך כ-500 מכתבים. וב-1680 התקבל כחבר בה.
שחזור המיקרוסקופ של ון לבנהוק. - Marc Boada - 2008
צילום: Marc Boada, Wikimedia commons
150
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 26/08/2026
היום לפני 303 שנה הלך לעולמו הבקטריולוג הראשון, אנטוני ון-לבנהוק (van Leeuwenhoek). בן 90 היה במותו. #פידמדע הוא היה סוחר בדים מצליח בעיירה דלפט שבהולנד, ואף כיהן שם כראש המועצה המקומית. היה לו תחביב של ליטוש עדשות - שמתחתן הוא שם דגימות מסביבתו הקרובה. הוא תאר וצייר את מה שראה.
החיות הקטנות  שצייר ון-לבנהוק במכתב לחברה המלכותית הבריטית
צילום: Huydang2910, Wikimedia commons
1142
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 24/08/2026
החוקרים הזינו למודל רצפי DNA מוכרים וכך הם "לימדו" את המודל את ה"חוקים" וה"שפה" הגנטיים, ואיך נראית מערכת גנטית פעילה. לקראת המשימה הספציפית, החוקרים הזינו למודל את הגנום והמבנה של הנגיף PhiX174, ובקשו מהמודל שיתכנן נגיפים דומים בגודלם, עם גנים מקבילים לכל 11 הגנים של הנגיף.
בקטריופאגים רבים צמודים לדופן התא של חיידק - במיקרוסקופ אלקטרונים
Professor Graham Beards, Wikimedia commons
130
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 24/08/2026
בינה מלאכותית תתכנן לנו בקטריופאגים. בתחילת אוגוסט, ב-Science, התפרסם מחקר משותף של חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד ומכון Arc, שתכננו בעזרת בינה מלאכותית כ-300 נגיפי חיידקים (בקטריופאגים) מלאכותיים. 16 מתוכם היו פעילים וקטלו בהצלחה חיידקי Escherichia coli. #פידמדע
צילום במיקרוסקופ אלקטרונים של בקטריופגים PhiX174
מקור: ShiftFn, Wikimedia commons, 2015
150
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 13/08/2026
לאחר בדיקת נתוני לוויינים ומיפוי של כ-3,000 מקווי מים באזור. נמצא כי ב-20 מקווי מים שהיו סמוכים לפגרים הטריים נרשמה פריחה חסרת תקדים של חיידקים כחוליים באביב 2020 (מרץ–מאי), ברמות הגבוהות ביותר. פריחה שנבעה מכך ששנת 2019 הייתה מאד שחונה, ואחריה הגיעה עונת גשמים עזה ב-2020.
פילים בנהר - בשמורת מניארה בטנזניה 
צילום: טובה בר-ניר
140
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 13/08/2026
ליום הפיל הבינלאומי בחרתי לספר על התעלומה של תמותת הפילים בבוצוואנה מאפריל ועד יוני 2020: בזמן הספירה השנתית מהאוויר, נמצאו גופות של כ-330 פילים באזור נהר האוקוונגו. חלק מהפילים נצפו מתנודדים לפני שקרסו ומתו. החשודים היו חיידקים כחוליים שהפרישו למאגרי מים רעלנים שפגעו במערכת העצבים. #פידמדע
פילים אפריקניים ליד תעלת קזינגה באוגנדה 
(צילום: דרור בר-ניר)
160
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 31/07/2026
זו מחלה מדבקת הנגרמת על ידי נגיפי Varicella zoster. המועברים בקלות דרך האוויר בזמן שיעול או עיטוש, וכן במגע עם הנוזל שבאבעבועות. המחלה מתחילה לרוב בתסמינים דמויי שפעת: זמן קצר לאחר מכן מופיעה הפריחה המגרדת, שמתפשטת על פני הגוף בגלים.
נגיפי אבעבועות רוח במיקרוסקופ אלקטרונים
CDC/ Dr. Erskine Palmer - 1981
110
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 31/07/2026
התפרצות ברצועת עזה של אבעבועות הרוח, בעיקר בילדים במחנות העקורים ובמרכזים הומניטריים. #פידמדע כ-9,300 עד 9,500 מקרי הידבקות תוך שבועיים. גם לפני המלחמה כמעט ולא חיסנו שם נגד המחלה. בישראל, לפני 2009, שהחלו לחסן בגיל שנה את התינוקות, התאשפזו בישראל בשנה כ-300 איש, 2/3 ילדים, מסיבוכים, ו-2-1 מהם מתו.
גב של חולה באבעבועות רוח
CDC/ Dr. Alexander D. Langmuir - 1960שלבקת חוגרת (השלב המאוחר של אבעבועות הרוח)  בילד עם רקע רפואי של לוקמיה
1995-CDC
110
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 22/07/2026
מחקר חדש מצא שחיידקי הדבר, שגרמו למגיפות השחורות, מלווים את ההיסטוריה האנושית כ-5500 שנה, כמעט אלפיים שנים מוקדם יותר ממה שהיה ידוע קודם. הממצא - שהתפרצויות דבר קטלניות התרחשו בקרב קהילות קטנות וניידות של ציידים-לקטים בסיביר, הרחק ממרכזי אוכלוסייה צפופים
חיידקי Yersinia pestis ב-foregut (החלק העליון של מערכת העיכול) של פרעוש - במיקרוסקופ אלקטרונים סורק
המקור - Rocky Mountain Laboratories, NIAID, NIH
140
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 20/07/2026
לאחרונה פורסמו ידיעות על ילדים שננשכו על-ידי עטלפים וכתוצאה מכך מתו מכלבת: על ילד בן 8 בארצות הברית, והשנייה על ילד בן 11 מקנדה. מקרי מוות מכלבת במדינות מפותחות הם נדירים מאד, ואירועים כאלה תמיד מעוררים מחדש את השאלה: איך ייתכן שאף אחד לא הבחין בדבר עד שהיה מאוחר מדי?
נגיפי כלבת בצילום במיקרוסקופ אלקטרונים
צילום: CDC/ Dr. Fred. A. Murphy
130
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 26/06/2026
באפריל האחרון ביטל מזכיר ההגנה האמריקני, פיט הגסת', את חובת חיסון השפעת העונתית לכלל המשרתים בכוחות המזוינים של ארצות הברית. ההחלטה, שנומקה בשיקולים של "אוטונומיה רפואית" וחופש דת, הפכה את החיסון מחובה לרשות בלבד. בבסיסי הטירונים שיעור ההתחסנות צנח במהירות מכמעט 100% לכ-40% בלבד. #פידמדע
חייל אמריקאי מתחסן
צילום: Jerry Saslav
2251
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 19/06/2026
החקלאים יפוצו על ידי הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות. גורם המחלה פוגע במרקם ובטעם, הופך את הפרי לקמחי, וגורם להופעת פנים לבן או עם פסים צהובים. חשוב לציין שהמחלה פוגעת אך ורק בצמחים ואינה מהווה סכנה לבני אדם שיאכלו ממנו. הפירות הפגועים נפסלים לשיווק, מה שצפוי להעלות את מחירי האבטיחים ובהמשך.
אבטיחים
Fumikas Sagisavas, Wikimedia commons
130
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 19/06/2026
כחמישית מיבול האבטיחים נפגעה ממחלה. ממתינים לזיהוי הנגיף הגורם לה. #פידמדע ביוני 2026 דווח על התפרצות מחלה שפגעה במיקשות האבטיחים בצפון הארץ – באזורי עמק הירדן, עמק המעיינות והגליל התחתון, ובדרום (בעוטף עזה). מעל 1,000 דונם אבטיחים הושמדו כדי למנוע מהחקלאים את עלויות הקטיף והשינוע של תוצרת נגועה.
אבטיח נגוע בנגיף
Purdue University
130
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 16/06/2026
החיידקים נראים במיקרוסקופ בצמדים (דיפלוקוקים). הם משגשגים בבני אדם בלבד. כ-10% עד 20% מהאוכלוסייה הבריאה הם נשאים. המחלה יכולה להתבטא בדלקת קרום המוח (Meningitis) ובמנינגוקוקסמיה (Meningococcemia), שמתבטאת גם בנקודות אדומות-סגולות על העור שהופכות במהירות לכתמי דם נרחבים.
החיסון נגד הזן הנפוץ בארץ (B) 
Whispyhistory, Wikimedia commons
110
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 16/06/2026
שני הפעוטות הובהלו במצב קריטי לבתי"הח סורוקה ואיכילוב. על אף מאמצי החייאה, מצבם הידרדר במהירות והם מתו. השנה (עד מאי), היו 24 מקרים נוספים שהחלימו. מנינגוקוקסמיה היא מחלה נדירה בעלת שיעורי תמותה של 5% ל-15% גם עם טיפול). ב-2025 היו 56 מקרים. לחלק מהמחלימים יש נזקים נוירולוגיים או אחרים.
מנינגוקוקים - בבידוד במעבדה
CDC/ Dr. Fox
110
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 16/06/2026
על חיידקי Neisseria meningitidis ,ומנינגוקוקסמיה #פידמדע בשבועיים האחרונים (תחילת יוני 2026), בעקבות סמיכות טראגית של שני מקרי מוות מהירים בקרב פעוטות שחלו כנראה במנינגוקוקסמיה סוערת, יצאו מערכת הבריאות והאיגוד לרפואת ילדים בקריאה לציבור לחסן את הילדים, בחיסון נגד המחלה - שלא נכלל בסל הבריאות.
מנינגוקוק (בכחול) במיקרוסקופ אלקטרונים סורק. שימו לב לשעריות (בצהוב) 
Arthur Charles-Orszag - Wikimedia Commons
120
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 09/06/2026
באזורים מתועשים ובקרבת כבישים מהירים. טיפות הערפל ספחו מהאוויר פורמאלדהיד - מזהם אוויר רעיל ומסרטן מוכר. החיידקים שבטיפות פירקו את הפורמאלדהיד בקצב מהיר מאד. החיידקים נאלצים להפעיל מערכת אנזימתית מהירה במיוחד, כדי לחמצן את הרעלן, הפוגע בהם לפחמן דו-חמצני, ובכך ל"טהר" את סביבתם המיידית.
Atmospheric water generator - Ateyahoy,  Wikimedia commons
150
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 09/06/2026
חיידקים המוכרים בזכות הצבען הוורוד האופייני להם, והיכולת שלהם להשתמש במקורות פחמן חד-פחמניים - כמו מתנול ופורמאלדהיד החיידקים לא רק שורדים בתוך הטיפות: נפח התא שלהם גדל משמעותית בהשוואה למצבם באוויר היבש, ונצפו תאים בשלבי חלוקה פעילה, עם זמן הכפלה מוערך של כ-60 שעות.
פורמאלדהיד - המבנה הכימי
150
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 09/06/2026
ערפילים בניגוד למה שחשבו קודם, אינם סביבה פסיבית כלל, אלא מיקרו-סביבת מחיה מימית דינמית, עצמאית וזמנית. מתברר בתוך טיפות המים הזעירות הללו מתרחשת פעילות ביולוגית המשנה את הרכב האטמוספרה. #פידמדע במי הערפל חלה העשרה עקבית של שני מיני חיידקים מהסוג Methylobacterium,
ערפל  - ביער בסקוטלנד
Michal Klajban - Wikimedia commons
1100
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 24/05/2026
במאי 2026, הוכרזה ההתפרצות של הקדחת המדממת בקונגו ובאוגנדה כ"מצב חירום בריאותי בינלאומי". הגורמים למחלה הם נגיפי אבולה בונדיבוגיו, שהתגלו לראשונה באוגנדה ב-2007. נגיפים אלה קוטלים "רק" 40-30 אחוזים מהחולים) ואין נגדם חיסון - יחסית לשני מיני האבולה האחרים המוכרים, שיש נגדם כבר חיסונים.


נגיפי אבולה (צבועים באדום) מתפרצים מתוך תאים בתרבית (שמקורם בתאי כליה של גונון ירוק)
עוד לפני שהתאים עצמם נהרסים
המקור: Bjorndal et al. BMC Microbiology 2003 3:6
170
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 14/04/2026
ובמקביל הוא סיפק לצבא הגרמני חיסונים פגומים, בעוד שעשרות אלפי מנות של החיסון האמיתי הוברחו לגטאות ורשה ולבוב כדי להציל חיי יהודים שם. לודוויג פלק, תלמידו של ויגל, נשלח כעובד כפייה למחנה הריכוז בוכנוולד כדי להקים שם מעבדת חיסונים עבור ה-SS. פלק, יחד עם צוות האסירים שגייס,
כריכת ההספר של ארתור אלן על הונאת חיסון הטיפוס של ויגל
The Fantastic Laboratory of DR. Weigl: How Two Brave Scientists Battled Typhus and Sabotaged the Nazis
140
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 14/04/2026
מערך הרפואה הגרמני ניסה למזער את הנזקים של מחלת הטיפוס לכוחות הלוחמים, ורצה לפתח חיסונים. רודולף ויגל פיתח בלבוב שיטה לייצור חיסון טיפוס באמצעות גידול החיידקים במעי של כינים. הוא ניצל את חשיבות החיסון שהוא פיתח כדי להעסיק ולהגן על מאות אינטלקטואלים, אנשי מחתרת ויהודים.
שעת האכלה - מאכילים כינים על רגל של מתנדב
צילום: Emil-von-Behring Bibliothek, Philipps-Universität Marburg
150
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 14/04/2026
כל אחד מהם הצליח להונות את הצבא הגרמני ולהציל לא מעט אנשים מטיפוס, כשהם מנהלים "קווי ייצור כפולים" – האחד מזויף עבור הגרמנים והשני אמיתי עבור האוכלוסיה בגטאות. ב-1942. המלחמה בעיצומה, ובחזית המזרחית הרבה מאד חיילים גרמניים מתים - לא כתוצאה מפגיעות של החיילים רוסים, אלא מטיפוס.
ד"ר לודוויג פלק - 1961-1896
המקור: Archiv fur Zeitgeschichte, Zurich
140
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 14/04/2026
ועוד ליום השואה - סיפורם של המיקרוביולוגים, רודולף ויגל, הפולני, ותלמידו, לודוויג פלק, היהודי. שניהם עסקו גם לפני המלחמה, וגם במהלכה, בפיתוח וייצור חיסונים נגד חיידקי Rickettsia prowazekii, הגורמים למחלת הטיפוס האנדמי - שליוותה רבות מהמלחמות. #פידמדע
ד"ר רודולף ויגל - 1957-1883
המקור: Muzeum Narodowe Ziemi Przemyskiej
1114
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 13/04/2026
בהתאם לאיבחונים הכריזו על אזורים נגועים, שכוחות הרייך השתדלו להתרחק מהם. תבחין ויל פליקס לא הכיל חיידקי טיפוס, אלא חיידקי פרוטאוס, שלהם אנטיגנים משותפים עם חיידקי הטיפוס. מטולביץ החליט להזריק את חיידקי Proteus המומתים לאנשים בריאים, שבדמם יתפתחו תוך כעשרה ימים נוגדני "טיפוס" והם יאובחנו כחולים.
שלט האוסר כניסה לאתר סגור לחולי טיפוס בגטו ורשה 1941
140
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 13/04/2026
מערך הרפואה הגרמני ניסה למזער את הנזקים של מחלת הטיפוס לכוחות הלוחמים. בגרמניה, בניגוד למדינות אחרות, לא הייתה מגפת טיפוס ב-25 השנים שקדמו למלחמה, כך שמרבית החיילים הגרמנים לא היו מחוסנים (מהמחלה). דגימות דם של חולי טיפוס נשלחו לבדיקה במעבדות מרכזיות, ואלה איבחנו את המחלה בעזרת תבחין ויל-פליקס.
רחוב ברוזוואדוב לפני המלחמה
110
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 13/04/2026
ליום השואה שיחול מחר, אספר שוב על תרמית הטיפוס, שהרתיעה את הצבא הגרמני, ובכך סייעה להצלת התושבים באזור (ביניהם לא מעט יהודים). #פידמדע הרופאים הפולנים, סטניסלב מטולביץ (Matulewicz), ויוג'ין לזובסקי (Lazowski), הצליחו בזכות ידע ביולוגי, אומץ לב ותעוזה יוצאת דופן לייצר מצג שווא של מגפת טיפוס.
כרזה המזהירה מפני הקשר בין כינים לטיפוס במחצית הראשונה של המאה ה-20.
161
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 30/03/2026
יום הסלמנדרה הבינלאומי נחגג השבוע (ב-28 במרץ) כמה סלמנדרות אתם סופרים בתמונה השמאלית?.... צולמו בכרמל בנובמבר 2017 #פידמדע, #פידטבע
כמה סלמנדרות יש כאן?  סלמנדרה מצויה
060
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 20/03/2026
פעם (לא כל כך מזמן) לא היו חיסונים, וכשמחלה הגיעה למקום חדש - היא ממש חוללה בו שמות ואף השפיעה משמעותית על ההיסטוריה שלו. דוגמה מוחשית לכך התרחשה ב"איי הקניבלים" באוקיינוס השקט, המוכרים היום כאיי פיג'י: זה התחיל מבקשת מנהיגי הארכיפלג, שהיו מסוכסכים ביניהם, להסתפח לכתר הבריטי, #פידמדע
ספינת הוד מלכותה HMS Dido
140
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 15/03/2026
חוקרים מהודו גילו חיידקים חדשים שלא היו מוכרים למדע, במשקעים בקרקעית אגם באזור Schirmacher Oasis בארץ המלכה מוד, שבצפון-מזרח אנטארקטיקה. החיידקים אופיינו וסווגו כמין חדש בסוג המוכר כבר כ-70 שנה, הסוג Deinococcus, סוג המוכר בקשיחות החיידקים שבו: הם עמידים לקרינה קטלנית, ליובש ולקור. #פידמדע
תא של D. radiodurans. מכיל ארבעה מדורים שבכל אחד מהם העתק של החומר התורשתי
המקור: BQUB24-Diraheta, Wikimedia commons
170
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 06/03/2026
אנחנו קצת נרתעים מצואה, למרות היומיומיות שלה בחיינו, אך מדובר במכרה זהב של נתונים מדעיים. הטכנולוגיה הנוכחית מאפשרת לנו להפיק מהצואה DNA - של האדם שהפריש אותה ושל המיקרואורגניזמים שחיו במעיים שלו. ומהם ניתן ללמוד על תזונה, נדידת אוכלוסיות ועל חשיפה למחלות ולפתוגנים.
פליאוצואה אנושית שהשתמרה באתר ויקינגי ב-Coppergate, יורק, באנגליה
צילום: Linda Spashett - Wikimedia commons
140
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 06/03/2026
מה אפשר ללמוד מצואה מיובשת בת כאלף שנה? תרבויות קדומות שנכחדו השאירו אחריהן כלי חרס, מבנים ושלדים – אבל עדויות ביולוגיות ישירות נדירות יחסית, ובדרך כלל מפורקות. וכאן נכנסת לתמונה פליאוצואה (paleofeces) – צואה אנושית עתיקה שהתייבשה והשתמרה, לרוב במערות.
מערת ילדי המתים במקסיקו
140
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 22/02/2026
הידעתם, שיש אנשים, שמשתכרים, נגד רצונם, ולפעמים אף מבלי להיות מודעים לכך, מבלי ששתו כלל משקה אלכוהולי. מחקר תצפיתי ומעבדתי על 22 אנשים כאלה מצא את האשמים, שני חיידקי מעיים בולטים במיוחד, וכנראה גם חיידקים נוספים, שמתסיסים פחמימות שמגיעות למעיים.

חיידקי  Klebsiella pneumoniae במיקרוסקופ אלקטרונים סורק
צילום: NIAID
160
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 02/02/2026
ב־28 בינואר 1925 החל מה שנכנס להיסטוריה כ“מרוץ החמלה הגדול”. עשרים צוותי מזחלות העבירו את הנוגדנים במשך חמישה וחצי ימים, וב־2 בפברואר הגיע המשלוח סוף־סוף לנום – והצליח להציל חלק מהילדים. להרחבה: drorbn.blogspot.com/2020/01/1925...
מפת אלסקה, ועליה סימון המסלול (בירוק) מנננה לנום
המקור: U.S. Bureau of Land Management
030
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 02/02/2026
בסוף 1924 התפרצה מגפת קרמת בעיירה המרוחקת נום שבאלסקה. במהרה התברר לצוות הרפואי שאין בעיירה נוגדנים. משלוח חירום יצא לדרך מבית החולים באנקורג' – חלקו ברכבת עד לעיירה נננה. משם לנום היו כל הדרכים חסומות, למעט מזחלות שלג הרתומות לכלבים.
תמונה וכותרת בעיתון: יום סיום המרוץ בנום, לאחר שתכשירי הנוגדנים הגיעו לשם.
110
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 02/02/2026
נוגדנים אלה “יוצרו” בסוסים – להם הוזרקו, בתהליך ממושך, כמויות הולכות וגדלות של הרעלן. לאחר מכן הופקו מדמם האימונוגלובולינים, נוקו והוזרקו לחולים. כאשר הטיפול ניתן מוקדם מספיק, לפני שהרעלן גרם לנזק בלתי הפיך, ניתן היה להציל חיים.
הצוות של לאונרד ספאלה (Seppala) והכלב טוגו - שביצע את הקטע הארוך ביותר.
100
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 02/02/2026
גם במקומות שבהם יש קריסה של מערכת הבריאות ומפסיקים לחסן, מופיעות לעיתים התפרצויות מקומיות, הפוגעות בילדים ובמבוגרים לא־מחוסנים. לפני תחילת עידן החיסונים התחלואה והתמותה מקרמת היו משמעותיות מאוד. בתחילת המאה העשרים ניסו להציל חולים באמצעות הזרקת נוגדנים מוכנים ("חיסון סביל") נגד הרעלן החיידקי.
חיידקי Corynebacterium diphtheriae בצביעה אופיינית 
המקור: CDC
100
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 02/02/2026
היום בהיסטוריה - #פידמדע מחלת הקרמת (דיפתריה) כיום כמעט ואינה מוכרת. החיידק הגורם לה אמנם מועבר מאדם לאדם, אך החיסונים השגרתיים הניתנים לילדים ולמבוגרים מונעים את התחלואה. אחת לכמה שנים אנו שומעים על ילד או ילדה שחלו במחלה – ואז מתברר שהם לא חוסנו. .html
צוואר נפוח (צוואר שור) בילד חולה קרמת
המקור: CDC
140
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 27/01/2026
בהתאם לאיבחונים הכריזו על אזורים נגועים, שכוחות הרייך השתדלו להתרחק מהם. תבחין ויל פליקס לזיהוי נוגדני הטיפוס לא הכיל חיידקי טיפוס - שהיו בתבחין המקורי לאבחון טיפוס, אלא חיידקי פרוטאוס, שיש להם אנטיגנים משותפים עם חיידקי הטיפוס. מטולביץ, שהכיר את הרקע המדעי של תבחין ויל-פליקס העלה אז את הרעיון
שלט האוסר כניסה לאתר סגור לחולי טיפוס בגטו ורשה 1941
190
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 27/01/2026
כתוצאה מכך הצבא הגרמני היה פגיע יותר למחלה יחסית לצבאות אחרים כמו צבאות פולין ורוסיה, ששם חלקים מהאוכלוסייה (כולל החיילים) חלו בעברם בטיפוס ולכן היו מחוסנים. דגימות דם של חולי טיפוס נשלחו לבדיקה במעבדות מרכזיות, ואלה איבחנו את המחלה בעזרת תבחין ויל-פליקס.
כרזה המזהירה מפני הקשר בין כינים לטיפוס במחצית הראשונה של המאה ה-20.
170
Dror Bar-Nir @drorbarnir.bsky.social · 27/01/2026
אחת הבעיות העיקריות של מערך הרפואה הגרמני הייתה לנסות ולמזער את הנזקים של מחלת הטיפוס לכוחות הלוחמים. בגרמניה לא הייתה מגפת טיפוס ב-25 השנים שקדמו ללחימה, כך שהאוכלוסייה הגרמנית הצעירה שמרבית החיילים נמנו עליה לא הייתה מחוסנת.
כרזה המזהירה מפני הקשר בין כינים לטיפוס במחצית הראשונה של המאה ה-20.
170