Sign in

Eran Minhar

@tsadock.bsky.social
387 followers 0 following 2K posts

The Real Eran Minhar

PostsRepliesMedia
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 23/10/2025
בדיוק היום לפני 50 שנה נחתה ״ונרה 9״ על ונוס וצילמה את התמונה השנייה אי־פעם על פלנטה שהיא לא כדור־הארץ.
090
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 03/10/2025
וואו. תראו איזו תמונה צילם דיק וויטינגטון ב־1931. קליפורניה. דרום קליפורניה. באר נפט בוערת בדרום קליפורניה. הכבאים האלה מנסים לכבות את האש המטורפת באמצעים כה דלים, שנחשבו אז לשיא הקדמה הטכנולוגית. זה מדהים איזה זינוק אדיר עשינו מאז. מצד שני, אנחנו עדיין שורפים נפט.
020
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 30/09/2025
זהו צביר־גלקסיות. כל נקודה בפריים היא גלקסיה שלמה, המורכבת מבערך 100 מיליארד כוכבים כמו השמש שלנו. עכשיו קחו אוויר. כן, מעבר לעובדה שמדובר בצילום מהפנט, צביר־גלקסיות הוא קונגלומרט אדיר (אתם לא מצליחים להבין כמה אדיר) של גלקסיות, גזים חמים וחומר אפל. מדובר במבנה הגדול ביותר שהיקום אוצר בכוח־הכבידה.
021
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 31/07/2025
ולא, אין שום קשר לגברים ונשים. שובניזם היא פטריוטיות בשילוב שנאה לצד השני. נשמע מוּכר?
030
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 31/07/2025
אבל זה לא הספיק לו. לא, לא, לשובן היו אספירציות גדולות יותר, וסתם כה לאהוב משהו לא מספיק. הוא חייב לשנוא משהו אחר במקביל! אז שובן שנא את האויב. ממש ממש שנא אותו. זה עשה לו להרגיש יותר פטריוט, יותר לאומי, ולא אכפת לו שהוא הפך ללאומני. והוא עשה את זה בכזו תשוקה עד שנולד כינוי על שמו - שובניזם. >
130
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 31/07/2025
אני רוצה שתכירו רגע את ניקולא שׁוּבֶן. הוא היה חייל של נפוליאון והוא כל כך אהב את המדינה שלו (שהיא במקרה היתה צרפת ולא ישראל) עד שהמושג ״פטריוט״ היה קטן עליו. >
150
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 28/07/2025
בשנת 1928 נכתב באותו העיתון כי רבים מהשכנים הזקנים של לי אישרו כי הסבים שלהם הכירו אותו כשהם היו ילדים, וכבר באותה התקופה הוא היה מבוגר. היו לו למעלה מ־200 צאצאים ועל פי וויקיפדיה, ״הוא שרד 23 נשים״. הסוד שלו לחיים ארוכים? לחשוב רגוע, לשבת כמו צב, ללכת בעליצות כמו יונה ולישון כמו כלב.
010
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 28/07/2025
לפי כתבה ב״ניו־יורק טיימס״ בשנת 1930, פרופסור וו צ׳ונג צ׳יה מאוניברסיטת צ׳נגדו מצא את התיעוד הממשלתי הרשמי משנת 1827 בו הממשלה מברכת את לי לרגל יום הולדתו ה־150. יותר מזה, מסמכים מאוחרים יותר בירכו אותו לרגל יום הולדתו ה־200 בשנת 1877. >
100
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 28/07/2025
לי צ׳ינג יואן מת בשנת 1933. האיש, שבמהלך חייו היה הרבליסט, עוסק בצמחי מרפא, וחי בסין. הוא טען כי נולד בשנת 1736, מה שעושה אותו בן 197. וזה בהחלט מוזר, אבל מוזר יותר היתה עמדת הרשויות, שטענו כי הוא נולד ב־1677. שוב: הרשויות הרשמיות טוענות שהאיש בן 256! >
100
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 28/07/2025
האיש הזה לא כועס. הוא פשוט זקן. ממש ממש זקן. בן כמה? ההערכות הכי זהירות מספרות על 197 שנות חיים. אבל רגע. בואו נתחיל ממהתחלה. וההתחלה היא בעצם בסוף: ~
110
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 27/07/2025
‫זהו הציור הראשון אי פעם של פנתר. ‬ ‫הוא צויר לצד צבוע מערות במערת שובה (Chauvet) שבצרפת לפני יותר מ־30 אלף שנה. ‬
030
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 20/07/2025
הנה הקינג ג׳ורג׳ החמישי (שבכלל קראו לו פרדריק ארנסט אלברט) והאישה שלצידו, המלכה מרי, משקיפים מעל הבלקון של ״המצודה האדומה״. איפה זה? זה בדלהי, שנת 1911.
020
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 20/07/2025
בפעם הבאה שאתם עוברים בקינג ג׳ורג׳, אל תשכחו שמדובר בקינג אמיתי. מלך מלך. עם כתר והכל. היתה לו חתיכת אימפריה ביד, מאוסטרליה ועד צפון אמריקה, אבל איכשהו משהו התפקשש. >
130
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
המילים שהעברית קיבלה מפרסית הן לא רק מילים — הן תזכורת. תזכורת לכך שלשפות, לעמים, לתרבויות — יש זיכרון ארוך יותר מכל ממשלה. שהעבר, על כל השכבות הלשוניות וההיסטוריות שהוא משאיר אחריו, חי בתוכנו גם כשאנחנו לא שמים לב. והעבר הזה, לפחות בלשון העברית, מדבר… פרסית.
020
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
והנה פרדוקס קטן, או אולי גדול: בעיצומה של מלחמה מתמשכת בין ישראל והרפובליקה האיסלאמית של איראן — העברית שאנחנו מדברים ממשיכה לשאת בתוכה עקבות עמוקים של התרבות האיראנית. לא מהשלטון הנוכחי בטהראן, אלא ממה שהיה כאן הרבה לפניו. >
120
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
גם בימי הביניים ותקופת התחייה העברית, בזמן חידוש השפה, הפרסית המשיכה להשפיע דרך יהודים שגדלו בתרבות הפרסית, כמו יהודי בבל או יהודי איראן, שהביאו איתם מילים ומושגים שנכנסו לשפה העברית המדוברת. >
110
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
מעבר להשפעה הישירה של השלטון והמסחר, התרבות הפרסית העתיקה היתה תרבות משכילה ועשירה מאוד — עם ספרות, אמנות, פילוסופיה, דתות ואירועי תרבות. השפות השונות היו צריכות מונחים חדשים לתיאור רעיונות, טקסים ומוצרים חדשים — וזה הרבה יותר קל לאמץ מילים חדשות מפרסית מאשר להמציא מילים משלך. >
110
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
במשך הדורות, היהודים נדדו לאזורים תחת שלטון פרסי או לאזורי השפעה פרסית, כמו בבל, פרס ואפילו טורקיה — והם המשיכו לשאת איתם מילים ותרבות. השפות שמסביב, כמו הערבית והטורקית, שאבו גם הן מילים מפרסית, והן העבירו אותן לעברית בתקופות מאוחרות יותר, כמו בימי הביניים והעת החדשה. >
110
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
גם היא שמרה לא מעט מושגים פרסיים. זאת אומרת, המילים הפרסיות לא תמיד נכנסו לעברית ישירות — אלא לפעמים גם דרך שפות אחרות. הארמית יצרה ״גשר״ לשוני שהקל את ספיגת המילים. >
120
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
בעוד הפרסית היתהשפת השלטון ושפתה של התרבות השלטת, השפה בה השתמשו כשפת ביניים ובה ניהלו את העניינים באימפריה האחמנית וגם אחריה היתה הארמית. >
120
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
בזמן הזה, הפרסית לא היתה רק שפת השלטון, אלא גם שפת תרבות, דת, ומסחר. יהודים שהתגוררו באימפריה האחמנית נחשפו לפרסית באופן יום־יומי — בשוק, במנהל ובדת. ככה הרבה מילים פרסיות חדרו לשפה שלהם והשתלבו גם בדיבור וגם בכתב. >
120
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
היתה פה התקופה הפרסית במזרח התיכון, שהחלה במאה השישית לפני הספירה עם עלייתה של האימפריה האחמנית. זו היתה אימפריה עצומה שכללה את ארץ ישראל, בבל, פרס, חלקים נרחבים ממצרים לצד שטחים נוספים. >
120
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
קודם כל, יש לזכור שעם ישראל חי, נודד ושלט במשך תקופות ארוכות תחת שלטונות זרים — ורבים מהם היו פרסים - או אימפריות שהושפעו עמוקות מהתרבות והשפה הפרסית. >
120
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
אז למה כל כך הרבה מילים חדרו לעברית מפרסית? העובדה שהפרסית היא מקור כל כך רחב למילים שאולות בעברית היא לא מקרה, אלא תוצאה של סדרת אירועים היסטוריים, חברתיים ותרבותיים שהתרחשו לאורך מאות ואלפי שנים במזרח התיכון. >
120
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
״כּוּשְק״ היה ״ארמון״ או ״ביתן מרובע״ בפרסית. דרך השפה הטורקית המילה התגלגלה והפכה ל״קוֹשְק״ (köşk). משם הגיעה לשפות רבות, כולל רוסית - ומשם לעברית כ… ״קיוסק״.  יש עוד המון מילים, כמובן: אשפוז, אֶתְרוֹג, בָּזָר, גִּזְבָּר, גַּנְזַךְ, הַרְפַּתְקָה, נַרְגִּילָה, נָתוּן, פֻּזְמָק, שַׁחְמָט, ורד ועוד הרבה. >
110
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
גם המילה ״פתגם״ נכנסה לעברית מפרסית, שם ״פתגם״ הוא יצירה עממית קצרה, המשמשת להעברת מסר דידקטי או רעיון כללי. מעין ״מאמר״ או ״אמרה״. >
120
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
המילה ״שרוול״ באה מהמילה הפרסית ״שַׁלְוָאר״ (shalvar), שפירושה מכנסיים. המילה הגיעה לעברית, עברה שיכול אותיות - שינוי בסדר שלהן - וקיבלה את הצורה ״שרוול״, שמתארת את חלק הבגד המכסה את הזרוע.  המילה קשורה גם ל״סרבל״ בערבית, שמציין פריט לבוש כללי, ולעוד מילים ביוונית ובסלאבית. >
110
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
אחת המילים המפתיעות שהגיעו מפרסית היא קוויאר. כן. ממש מפתיע: מקור המילה הוא במילה ״ח׳אג-אוור״ (khag-avar), שפירושה ״מייצר ביצי דגים״ או ״זה שמייצר ביצים״. זו היתה המילה גם לדג החדקן עצמו וגם לביצים שלו, מהן מכינים את הקוויאר.  עם הזמן, השם התקצר והתגלגל לשפות רבות, וקיבל את הצורה המוכר לנו כיום. >
120
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
במקור, המונח התייחס בעיקר למדידות ולתכנון גיאומטרי, אך עם הזמן התרחב והקיף את כל תחומי העיסוק הטכני והמדעי המודרניים הקשורים בתכנון, בנייה ופיתוח של מערכות ומוצרים. >
110
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
כדי לבנות את הגינה והבית היה צריך לתכנן ולהנדס את המבנה. גם מקור המילה ״הנדסה״ הוא בפרסית, שם היא נגזרת מהמילה ״האנדזה״ (handāza) שמשמעותה ״מדידה״ או ״גיאומטריה״. המילה התגלגלה דרך השפה הערבית, שם הפכה ל״הנדסה״ (handasa), ומשם אומצה לעברית. >
120
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
הגינה הריחנית זכתה לשם משלה. ״המקום של הריח הטוב״ - בּוֹ - ריח נעים; סטאן - מקום. כמו שאפגניסטין היא מקומם של האפגניים, למשל. בוֹ-סטאן. בוסתן. >
120
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
יסמין בדרך כלל צומח בבוסתן, וכולנו יודעים שזו המילה הנרדפת ל״גן״. במקור, הבוסתן הפרסי היה גן סגור בחצר הבית. כיוון שהסביבה המיידית של בתים בעבר לא היתה סביבה נקייה - ביוב, אשפה ושאריות של החיים העלו ריח לא משהו - בחצר הסגורה היו מגדלים לרוב פרחים ריחניים ועשבים ארומטיים. >
120
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
ויש עוד צמחים שבאו מפרס. למשל, המילה ״יאסאמין״ הוא מהשפה הפרסית, ובעקבות הכיבוש המוסלמי של פרס, היא הגיעה לשפות רבות, כולל ערבית, טורקית, לטינית, צרפתית ואנגלית. בעברית היא התקבעה כ״יסמין״. >
120
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
ואם כבר צבעים, אז בפרסית המילה ״נילאכּ״ היא ״כחלחל״ או ״סגלגל״. המילה קשורה לצבע הסגול של פרח ה… לילך. לא נילאכ, אבל דומה. השם מתייחס גם לצבע וגם לצמח.  >
120
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
המילה הפרסית ״חאק״ מתארת אדמה, עפר או אבק. הצבע של האבק או העפר הוא גוון בין בז׳ לאפור, והשם שלו נגזר מהשם ״חאק״ - חאקי.   עם הזמן נעשה הצבא מזוהה עם מדי צבא, במיוחד במחצית השנייה של המאה ה־19, כשהצבא הבריטי אימץ אותו עבור מדי החיילים שלו בהודו.  >
120
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
״דּוֹר״, אומרת האקדמיה ללשון העברית, ״היא מילה קצרה המציינת פרק זמן או קבוצת אנשים שחיו בתקופה מסוימת״.  הדעה הרווחת היא שהשורש של המילה הוא דו״ר במשמעות של ״מעגל, סיבוב״. בני המשפחה - הדור - יושבים מסביב למדורה, כדור הוא עגול. >
120
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
לא שלמה המלך ולא אשמדאי היו חנטרישים. כי חנטריש הוא אדם לא רציני, לא אמין, כזה שעושה צחוק מהדברים. וחנטריש הוא שיבוש של הביטוי הפרסי ״חַ'נדֶה-ריש״ - ״צחוק-זקן״, מישהו לא רציני. דרך מילים בטורקית או ערבית, הביטוי הפרסי הגיע לעברית. >
120
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
״אֵשמָה־דֵיבָֿה״ הפך ל״אזמידאן״ והדרך ל״אשמדאי״ העברי היתה קצרצרה. הוא מככב בספרות היהודית, בעיקר בגמרא, כמלך השדים ומוזכר בסיפורים מסוימים על שלמה המלך כדמות שמחליפה את שלמה בשלטונו על ישראל. >
120
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
אחד מכוחות הרשע בספרות הפרסית העתיקה מופיע לראשונה בדת הזורואסטרית, שם הוא מזוהה כ״אֵשמָה־דֵיבָֿה״ (Aesma-daeva): דֵיבָה הוא שד, אֵשמָה הוא כעס. השד הכועס. >
120
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
״אשכרה״ בפרסית הוא דבר ידוע, גלוי. משהו פומבי או ״בצורה ברורה״. במהלך הזמן, המילה נדדה לשפות נוספות, כולל לעברית, וקיבלה משמעות של הדגשה והבעת פליאה.  כיום ״אשכרה״ הפכה לחלק מהשפה המדוברת בסלנג, ומשמשת להוספת דגש לדברים שנאמרים. >
120
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
אז הנה כמה מילים עבריות בולטות שמקורן בפרסית: המילה ״גזר״ - השורש הכתום הזה, מגיעה מפרסית עתיקה, שם היא היתה hazār או gazar ואז הפכה ל״כּאָזָר״. דרך ״גַ'זַר״ בערבית המילה הגיעה לעברית והפכה ל״גזר״. איך זה הפך לצימעס, אל תשאלו אותי. >
120
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
הערבית, שאימצה מושגים פרסיים; הטורקית, שהושפעה מהפרסית; ואפילו היידיש, שבה מילים עם שורשים פרסיים חדרו דרך מזרח אירופה. כך נוצרה רשת מורכבת של השפעות לשוניות ותרבותיות, שבה הפרסית היתה מקור מרכזי ועמוק, שסייע לעצב את העברית ההיסטורית, וממשיך להשפיע גם על העברית המודרנית. >
120
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
אז אין פלא שהשפה הפרסית השאירה עקבות עמוקים בעברית: הרבה מילים שהגיעו לעברית לא באו ישירות מהפרסית, אלא דרך שפות ביניים – הארמית, שממש כמו היידיש והלדינו, שימשה כשפת ביניים במרחב היהודי-פרסי; >
120
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
הדוגמה הלאסית היא חג הפורים, שהתחיל בתקופת האימפריה האחמנית. ניתן בקלות לראות את ההשפעה של התרבות הפרסית — החל במגילת אסתר ועד לשמות ומונחים שקשורים לאירועים ההיסטוריים. >
120
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
וזה היה בתקופה הזאת שחלקים משמעותיים מהתנ״ך נכתבו או נערכו, והשפה הפרסית השפיעה על המילים והביטויים שהשתלבו בשפה העברית והארמית של אותה תקופה. חוץ מזה, המסורות התרבותיות הפרסיות, כולל חגים, מנהגים, וסִפרות, חדרו לתרבות המקומית והשפיעו על השפה המדוברת. >
120
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
ההשפעה הלשונית של הפרסית התפשטה לא רק דרך הממשל והצבא, אלא גם באמצעות המסחר, הדת והחיים היום־יומיים. יהודים רבים חיו תחת שלטון פרסי, במיוחד אחרי שהם כבשו את הארץ והגלו את כולם לבבל, שם פרס הפכה לאימפריה המרכזית באזור. >
120
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
הממשל הפרסי קידם מערכת מִנהלית ותקשורתית משוכללת, שסללה את הדרך להחלפת ידע, סחורות ורעיונות בין עמים שונים. ככה הפכה השפה הפרסית לשפה של השלטון, הדת והתרבות באזור, והשאירה חותם עמוק על הלשונות המדוברות שסביבה. >
110
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
האימפריה האחמנית, שפרסה את שלטונה על שטחים נרחבים שהשתרעו מיוון במערב ועד להודו במזרח, לא היתה רק אימפריה צבאית וכלכלית – היא היתה גם מרכז תרבותי ולשוני אדיר. התרבות הפרסית העתיקה הפכה לנקודת מפגש שבה השתלבו עמים, דתות ושפות שונות.>
110
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
ושם, במקום הזה, התפתחה השפה הפרסית, שנקראת גם פרסית עתיקה. ההשפעה שלה הגיעה לכל מרחב המזרח התיכון ולאורך אלפי שנים — החל מהאימפריה האחֶמֶנית ועד לתקופות מאוחרות יותר. >
110
Eran Minhar @tsadock.bsky.social · 15/07/2025
בכל מקרה, המונח ״ארי״ הגדיר - אז והיום - קבוצה תרבותית ולא גזעית. בערך לפני 4,000 שנה נדדו העמים מאזור הקווקז לכיוון תת־היבשת ההודית, מאמצים בדרכם שפות, מנהגים, אמונות ותרבויות. אחרי 400 שנה בערך התפצלו האנשים: חלק נותרו הודו־אריים והמשיכו לנדוד, השאר נותרו במרחב שהוא היום איראן. >
110