ככל שהלחץ שלו עולה, ככה הוא יותר מסתמך על הילד. לחוץ, חולה, אבוד, עיניו זזות בלי הרף מצד לצד, רוב מי שהתרגל אליו (גם אלה היו כבר אופציה ב׳ וג׳) כבר לא שם. במצוקה שלו הוא מתחיל לקבל הכתבות (תרתי משמע) מהמרתף בריח חרובים במיאמי. זה לא אומר שהוא פחות מסוכן, זה כן אומר שהוא חש מאוים.